תנ"ך על הפרק - ישעיה לא - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה לא

365 / 929
היום

הפרק

ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּֽרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃וְגַם־ה֤וּא חָכָם֙ וַיָּ֣בֵא רָ֔ע וְאֶת־דְּבָרָ֖יו לֹ֣א הֵסִ֑יר וְקָם֙ עַל־בֵּ֣ית מְרֵעִ֔ים וְעַל־עֶזְרַ֖ת פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃וּמִצְרַ֤יִם אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וְסוּסֵיהֶ֥ם בָּשָׂ֖ר וְלֹא־ר֑וּחַ וַֽיהוָ֞ה יַטֶּ֣ה יָד֗וֹ וְכָשַׁ֤ל עוֹזֵר֙ וְנָפַ֣ל עָזֻ֔ר וְיַחְדָּ֖ו כֻּלָּ֥ם יִכְלָיֽוּן׃כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְהוָ֣ה ׀ אֵלַ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֶהְגֶּה֩ הָאַרְיֵ֨ה וְהַכְּפִ֜יר עַל־טַרְפּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר יִקָּרֵ֤א עָלָיו֙ מְלֹ֣א רֹעִ֔ים מִקּוֹלָם֙ לֹ֣א יֵחָ֔ת וּמֵֽהֲמוֹנָ֖ם לֹ֣א יַֽעֲנֶ֑ה כֵּ֗ן יֵרֵד֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לִצְבֹּ֥א עַל־הַר־צִיּ֖וֹן וְעַל־גִּבְעָתָֽהּ׃כְּצִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם גָּנ֥וֹן וְהִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְהִמְלִֽיט׃שׁ֗וּבוּ לַאֲשֶׁ֛ר הֶעְמִ֥יקוּ סָרָ֖ה בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃כִּ֚י בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִמְאָס֗וּן אִ֚ישׁ אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וֶאֱלִילֵ֖י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָכֶ֛ם יְדֵיכֶ֖ם חֵֽטְא׃וְנָפַ֤ל אַשּׁוּר֙ בְּחֶ֣רֶב לֹא־אִ֔ישׁ וְחֶ֥רֶב לֹֽא־אָדָ֖ם תֹּֽאכֲלֶ֑נּוּ וְנָ֥ס לוֹ֙ מִפְּנֵי־חֶ֔רֶב וּבַחוּרָ֖יו לָמַ֥ס יִהְיֽוּ׃וְסַלְעוֹ֙ מִמָּג֣וֹר יַֽעֲב֔וֹר וְחַתּ֥וּ מִנֵּ֖ס שָׂרָ֑יו נְאֻם־יְהוָ֗ה אֲשֶׁר־א֥וּר לוֹ֙ בְּצִיּ֔וֹן וְתַנּ֥וּר ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
הוי. כמו אוי, ליורדים מצרים שלא ראו זאת התשועה והלכו להנצל, ושם ימותו:ולא שעו. שלא הרפו עצמם לבטוח בשם, מגזרת שעו מני (ישעיהו כ"ב ד'), והאומר כי שעו חסר נו"ן איננו נכון:וגם. גם השם ידע מחשבותם והביא רע עליהם:ואת דברו לא הסיר. לא בטל:ומצרים. ולא רוח. מלאך כמו יי אלהים שלחני ורוחו (ישעיהו מ"ח ט"ז):ידו. מכתו:ויחדו. מצרים והבורחים אליהם, והטעם כי מלך אשור השחית מצרים בבואו אל ירושלם:יכליון. שלם כמו יחסיון (תהלים ל"ו ח'):כי. יהגה, כטעם ישאג:אשר יקרא. זה אל זה להתחבר להלחם עם האריה:מלא. כלם, שלא יחסר רועה שלא יבא:ומהמונם לא יענה. מגזרת עני (דברים כ"ד י"ב) גם לענות (שמות י' ג'), וכמוהו זמיר עריצים יענה (ישעיהו כ"ה ה'):ירד. רמז למלאך:כצפרים. מלת צפרים נקבה, ואם היא במ"ם כפילגשים לעולם לשון נקבה, על כן עפות:עפות. שם תואר בפועל כמו רצות ושבות (יחזקאל א' י"ד):יגן. יסתיר מגזרת מגן (בראשית ט"ו א'), והטעם על בני הצפרים שיגנו עליהם ויצילום:והציל. שם הפועל אף על פי שהוא בחירק:פסוח. מגזרת ופסח יי על הפתח (שמות י"ב כ"ג):שובו. אלה דברי הנביא שובו לשם אתם בני ישראל שהעמקתם לו סרה, מגזרת סורר (דברים כ"א י"ח):כי. ידיכם, רמז לעושים:וטעם חטא. שאין חטא למעלה ממנו:ונפל. בחרב לא איש רק ביד המלאך וחרבו השלופה, ואם הוא כדרך משל להבין השומעים:ובחוריו. הנמלטים ילקחו בדרך:וסלעו וגו'. יעבור סלעו הוא גבול מלכותו, מרוב פחדו, וזה טעם ממגור, והטעם כי יברח ולא ישען על סלעו, [וחתו] מכל נס שיראו שריו הנמלטים או הנשארים בארצו:אור ותנור. רמז למזבח, או דרך משל כאשר הזכיר למעלה ולהב אש אוכלה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך